Commentary for Rosh Hashanah 4:1
אין לך לעמוד על שני מלכי ישראל אלא משני מלכי יהודה ולא על שני מלכי יהודה אלא משני מלכי ישראל. כתיב (מלכים א ב׳:י״א) והימים אשר מלך דוד על כל ישראל ארבעים שנה וגו' וכתיב (שמואל ב ה׳:ה׳) בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך וגו' בכלל חסירים ובפרט יתירים. רבי יצחק בר קצצתה בשם ר' יונה שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק לו כבוד לירושלם הוא מונה אותן שלימות יהודה בי רבי אומר חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט. א"ר שמואל בר נחמן (שמואל ב ז׳:י״ב) והיה כי ימלאו ימיך אמר לו הקב"ה דוד ימים מליאים אני מונה לך איני מונה לך ימים חסירים שלמה בנך בונה בית המקדש אלא להקריב קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שלך יותר מכל הקרבנות שנאמר (משלי כ״א:ג׳) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח. רב חונא אמר כל אותן ששה חדשי' שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט. א"ר יודן בי ר' שלום כתיב (מלכים א י״א:ט״ז) כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך (דברים ב׳:ה׳) אל תתגרו בם וביקשת להתגרות בם חייך שאינן נימנין לך. מאן תנא רגלים ר"ש דר"ש אמר שלשה רגלים כסדרן בלבד חג המצות ראשון אשכחת אמר פעמים חמשה פעמים ארבעה פעמים ג'. לפני עצרת חמשה לפני החג ארבעה לפני הפסח שלשה. רבי לעזר בי ר"ש אמר ובלבד חג המצות אחרון אשכחת אמר פעמים שלשה פעמים שנים פעמים אחד. וחכ"א רגל שפגע בו תחילה ובלבד שיעברו עליו רגלי שנה כולה. כתיב (ויקרא כ״ג:ל״ח) מלבד שבתות ה' ומלבד מתנותיכם וגו'. אשר תתנו לה' מה ת"ל שיכול אין ליקרב ברגל אלא קרבנות הרגל בלבד מנין קרבנות היחיד וקרבנות הציבור שהוקדשו ברגל שיבואו ברגל שהוקדשו לפני הרגל שיבואו ברגל תלמוד לומר מלבד שבתות ה'. אשר תתנו לה' אלו עופות ומנחות לרבות את כולם שיהו קריבין ברגל יכול רשות תלמוד לומר (במדבר כ״ט:ל״ט) אלה תעשו לה' במועדיכם אלה קבען חובה שיהו כולן קריבין ברגל. יכול באיזה רגל שירצה ת"ל (דברים י״ב:ה׳-ו׳) ובאת שמה והבאתם שמה אם להתיר שמה אלא זה רגל הראשון שפגעת בו. יכול אם עובר אחד מהן. ולא הביא יהא עובר עליו משום בל תאחר תלמוד לומר אלה תעשו לה' במועדיכם רבי שמעון אומר שלשה רגלים כסדרן כיצד נדר לפני הפסח עד שיעברו עליו פסח ועצרת וחג נדר לפני העצרת עד שיעברו עליו עצרת וחג ופסח ועצרת וחג נדר לפני החג עד שיעברו עליו החג ופסח ועצרת וחג.
If it becomes shadowy, the intermediate period (twilight) has arrived. If darkness has set in, so that the upper atmosphere has become indistinguishable from the lower, night has arrived. Rabbi says: When, at the period of the new moon, the sun commences to go down and the moon to appear, it is twilight.